למה מקוואות הן ליד בית כנסת
הרב יניב חניאיסיווןתשעח24/05/2018
שאלה:
שלום הרב, שמתי לב תופעה מוזרה שמקוואות נמצאים בדרך כלל ליד בתי כנסת גדולים. בהרבה מקומות. למה זה ככה? יש לזה סיבה הלכתית?
תשובה:
זו בטח לא "סיבה הלכתית", אם כבר אז ברור שיש סיבה למה להרחיק מקוואות מבתי כנסת, כי זה בודאי לא צנוע ואני לא אתפלא אם יש נשים שנמנעות מלטבול בשעות מסויימות בגלל שזה קרוב לבית כנסת.אני יודע שזה די נפוץ ואני מניח שהסיבה היא טכנית לגמרי- יש הקצאות של קרקע על ידי העיריה בכל מיני מקומות, וכשמקצים שאח "למועצה הדתית" או לצרכי דת, בונים עליו שני מוסדות שקושרים לדת- בית כנסת ומקווה. זה לא אמור להיות ככה וזו בעיה לעניות דעתי, אבל זה פשוט מסתדר ככה טכנית.
תשובות נוספות בנושא-
טבילת תבנית סיליקון
מתייחסים לתבנית כזו כמו אל כלי פלסטיק. כלי פלסטיק לא ממש חייבים טבילה, אבל נהגו להחמיר ולטבול אותם אם הם נועדו לשימוש ממושך וכך נהגו (וכך גם פסק הרב עובדיה ביחווה דעת), לעשות עם תבנית סיליקון, לטבול משום חומרה, ללא ברכה.
מתייחסים לתבנית כזו כמו אל כלי פלסטיק. כלי פלסטיק לא ממש חייבים טבילה, אבל נהגו להחמיר ולטבול אותם אם הם נועדו לשימוש ממושך וכך נהגו (וכך גם פסק הרב עובדיה ביחווה דעת), לעשות עם תבנית סיליקון, לטבול משום חומרה, ללא ברכה.
הלכות אישות
לכאורה מה שהכי מתאים למקרה שלכם זו הגלולה של "היום שאחרי", שהיא גלולה שנוטלים יום אחרי קיום היחסים והיא מונעת הריון, למיטב ידיעתי היא גם מאוד "בטוחה" במניעת הריון.
אני לא רואה שום סיבה או צורך או היתר לדחות את הטבילה, במיוחד אחרי שחיכיתם כל כך הרבה זמן אחרי ההפלה.
כמו כן במקרה הזה יש עוד הרבה אפשרויות לפני שמגיעים להוצאה מחוץ לגוף, ולכן אני ממליץ על הגלולה של היום שאחרי.
לכאורה מה שהכי מתאים למקרה שלכם זו הגלולה של "היום שאחרי", שהיא גלולה שנוטלים יום אחרי קיום היחסים והיא מונעת הריון, למיטב ידיעתי היא גם מאוד "בטוחה" במניעת הריון.
אני לא רואה שום סיבה או צורך או היתר לדחות את הטבילה, במיוחד אחרי שחיכיתם כל כך הרבה זמן אחרי ההפלה.
כמו כן במקרה הזה יש עוד הרבה אפשרויות לפני שמגיעים להוצאה מחוץ לגוף, ולכן אני ממליץ על הגלולה של היום שאחרי.
תפילה לכיוון ירושלים
על פי דברי חכמים צריך כל יהודי להתפלל ירושלים, בכל מקום בו הוא נמצא. יש בכך גם ערך נוסף- שכל היהודים בעולם מתפללים אל אותו מקום. כך שיהודים במזרח ארץ ישראל מתפללים למערב ויהודים במערב ארץ ישראל מתפללים במזרח, יהודים בצפון הארץ מתפללים לדרום (כיוון ירושלים) ואילו יהודים בדרום מתפללים צפונה וכדומה.
אולם לא תמיד אפשר לשים את הארון בדיוק בכיוון של ירושלים, מבחינה טכנית, במקרה כזה, העיקר להתפלל לכיוון ירושלים, לכן, אם מחמת טעות או אונס ארון הקודש אינו מכוון ממש כנגד ירושלים, המתפללים יכולים לכוון את הפנים שלהם כלפי ירושלים. אולם, אם כל הציבור טועים ופונים לכיוון ארון הקודש, מוטב שלא לפרוש מהציבור, צריך להתפלל אל הכיוון שאליו מתפללים כולם, במקרה כזה עדיף להפנות את הראש לכיוון ירושלים בכל זאת. אם מתפללים בשעת דחק בזמן נסיעה, כשהרכב מסתובב כל פעם לכיוון אחר אין צורך לכוון לכיוון ירושלים, אלא יושבים כרגיל ומתפללים.
על פי דברי חכמים צריך כל יהודי להתפלל ירושלים, בכל מקום בו הוא נמצא. יש בכך גם ערך נוסף- שכל היהודים בעולם מתפללים אל אותו מקום. כך שיהודים במזרח ארץ ישראל מתפללים למערב ויהודים במערב ארץ ישראל מתפללים במזרח, יהודים בצפון הארץ מתפללים לדרום (כיוון ירושלים) ואילו יהודים בדרום מתפללים צפונה וכדומה.
אולם לא תמיד אפשר לשים את הארון בדיוק בכיוון של ירושלים, מבחינה טכנית, במקרה כזה, העיקר להתפלל לכיוון ירושלים, לכן, אם מחמת טעות או אונס ארון הקודש אינו מכוון ממש כנגד ירושלים, המתפללים יכולים לכוון את הפנים שלהם כלפי ירושלים. אולם, אם כל הציבור טועים ופונים לכיוון ארון הקודש, מוטב שלא לפרוש מהציבור, צריך להתפלל אל הכיוון שאליו מתפללים כולם, במקרה כזה עדיף להפנות את הראש לכיוון ירושלים בכל זאת. אם מתפללים בשעת דחק בזמן נסיעה, כשהרכב מסתובב כל פעם לכיוון אחר אין צורך לכוון לכיוון ירושלים, אלא יושבים כרגיל ומתפללים.
מפטיר יונה לכהן וללוי
האמת היא שאני מכיר במקרה הזה את המנהג הספרדי, שלפיו נהוג לאפשר לכהן לעלות מפטיר, אני לא יודע מה נהגו האשכנזים בעניין. אצלנו בבית הכנסת, ובבתי הכנסת הספרדים מסביב, נהגו בפשטות לתת לכהנים או לווים לעלות למפטיר ובמקרה הצורף גם למה שמכונה אצלנו "משלים" כלומר העולה האחרון (שביעי או שמיני, תלוי בבית הכנסת).
אבל אם בית הכנסת שלכם אשכנזי, אני לא יודע מה נהגו בקהילות האשכנזים.
האמת היא שאני מכיר במקרה הזה את המנהג הספרדי, שלפיו נהוג לאפשר לכהן לעלות מפטיר, אני לא יודע מה נהגו האשכנזים בעניין. אצלנו בבית הכנסת, ובבתי הכנסת הספרדים מסביב, נהגו בפשטות לתת לכהנים או לווים לעלות למפטיר ובמקרה הצורף גם למה שמכונה אצלנו "משלים" כלומר העולה האחרון (שביעי או שמיני, תלוי בבית הכנסת).
אבל אם בית הכנסת שלכם אשכנזי, אני לא יודע מה נהגו בקהילות האשכנזים.
טהרת המשפחה המשך
זה בהחלט לא ממש רגיל שילד מעיר על כך להוריו, אולם אם הנושא הזה מדובר אצלכם ואתה יכול לומר את זה בצניעות בראוייה, יש בהחלט מקום שתגיד את זה. בגדול, ללא מקווה אין שום טעם לשמירה על הימים או על כל דין אחר, המקווה זה היסוד. לכן חשוב מאוד לשכנע כמה זה חשוב ועקרוני והכרחי... תסביר שללא זה כל ההמתנה היא לשווא. יש על זה ציטוטים מפורשים מכל הפוסקים, מהגמרא וכו'... שאשה שלא הולכת למקווה, אפילו יעברו עליה אלף ימים איננה נטהרת.
זה בהחלט לא ממש רגיל שילד מעיר על כך להוריו, אולם אם הנושא הזה מדובר אצלכם ואתה יכול לומר את זה בצניעות בראוייה, יש בהחלט מקום שתגיד את זה. בגדול, ללא מקווה אין שום טעם לשמירה על הימים או על כל דין אחר, המקווה זה היסוד. לכן חשוב מאוד לשכנע כמה זה חשוב ועקרוני והכרחי... תסביר שללא זה כל ההמתנה היא לשווא. יש על זה ציטוטים מפורשים מכל הפוסקים, מהגמרא וכו'... שאשה שלא הולכת למקווה, אפילו יעברו עליה אלף ימים איננה נטהרת.
טהרת המשפחה.
האמת שלא ממש הבנתי, למה הכוונה מקפידים על כל דיני טהרת המשפחה מלבד מקווה, מקווה הוא לב העניין והדבר המרכזי והחשוב ביותר בטהרת המשפחה... בלי מקווה אין שום הקפדה על טהרת המשפחה. אולי תוכל להסביר למה הכוונה? נדמה לי שפספסתי משהו
האמת שלא ממש הבנתי, למה הכוונה מקפידים על כל דיני טהרת המשפחה מלבד מקווה, מקווה הוא לב העניין והדבר המרכזי והחשוב ביותר בטהרת המשפחה... בלי מקווה אין שום הקפדה על טהרת המשפחה. אולי תוכל להסביר למה הכוונה? נדמה לי שפספסתי משהו
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים
